זמירי נ' דוד חננאל 2000 בע"מ

החלטה

1.מונחת לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר וההתנגדות עצמה. ההתנגדות היא לביצועו של שטר הנושא תאריך 12/10/03 על סך של 700 ₪ אשר חולל בשל הגבלת המבקשת בחשבון. המבקשת היא מושכת השיק והנפרעת היא משתלת נופר, עוסק מורשה, המנוהלת ע"י המשיבה.

2.המצהיר מטעם המבקשת לא נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בדיון שנערך בפני.

3.על פי פרטי תיק ההוצאה לפועל, תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 11/5/04 ומצויין בו כי בוצעה מסירה מלאה של האזהרה למבקשת ביום 21/5/04.

4.המצהיר מטעם המבקשת טוען כי נודע למבקשת על תיק ההוצאה לפועל רק ביום 9/8/11, כאשר נודע לה על עיקול כספי זוכה בתיק הוצאה לפועל מס' 09-00999-10-9 בו המבקשת היא הזוכה.

5.עיון בתיק ההוצאה לפועל 09-00999-10-9 מעלה כי עוד ביום 17/4/11 ניתנה החלטה ע"י כב' רשמת ההוצאה לפועל יונס ודאד כי כספים המעוכבים בתיק יועברו תחילה לתיקים בעלי הסכומים הנמוכים ביותר המתנהלים נגד הזוכה בהוצאה לפעול עד לסגירתם.

6.על ההחלטה מיום 17/4/11 הגישה המבקשת בקשה דחופה ביום 1/5/11 וטענה כי נודע לה על קיומם של תיקים אלו לאחרונה והיא פועלת לסגירתם. פועל יוצא של הדברים כי למבקשת נודע על תיק ההוצאה לפועל נשוא תיק זה, לפחות ביום 17/4/11, אם לא לפני כן, ולא כפי שהוצהר מטעמה.

7.ביום 10/8/11 נתנה רשמת ההוצאה לפועל החלטה על העברת כספים לתיק ההוצאה לפועל, נשוא הליך זה. הסכום שהתקבל הוא על מלוא יתרת החוב הפסוק ובעקבותיו, נסגר תיק ההוצאה לפועל.

8.משנסתרה טענתה של המבקשת באשר למועד בו נודע לה על קיומו של התיק, וכי נמצא כי המבקשת ידעה על תיק ההוצאה לפועל לפחות ביום 17/4/11, ובהעדר הסבר מניח את הדעת לאיחור בהגשת ההתנגדות ממועד זה, הריני קובעת כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות.

9.למעלה מן הנדרש, אתייחס לטענת ההתנגדות של המבקשת, שלמעשה טענה אחת היא: כשלון תמורה מלא. לגרסת המבקשת, היא רכשה מהמשיבה דשא בשנת 2003 אשר לא סופק על ידה.

10.מנגד, טענה המשיבה כי סכום השטר בסך 700 ₪ לא מהווה תמורה לדשא בלבד אלא גם לדברים נוספים. מאחר ומדובר בפעולה שנעשתה לפני זמן רב, לא שמרה המשיבה העתקים של הזמנה ו/או חשבונית. המשיבה טוענת כי התמורה עבור הסכום הנקוב בשטר סופקה על ידה.

11.במהלך הדיון ביקש המצהיר מטעם המבקשת לטעון כי השיק נגנב. מאחר וטענה זו לא עלתה במסגרת הבקשה הודע לו כי אינו יכול לטעון טענה עובדתית שלא הובאה במסגרת התצהיר. בהתנהלותה של המבקשת ובגרסאותיו המשתנות של המצהיר מטעמה די כדי להצביע על אי אמינותו של המצהיר ולדחות את גרסתו.

12.לסיום, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד, משלא עברה המבקשת את המשוכה לדיון בהתנגדות עצמה, נדחית ההתנגדות מהטעם שהמבקש החמיץ את המועד להגשתה.

13.אני מחייבת את המבקשת בהוצאות ההליך בסך של 500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ב, 15 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: